Андрей Тихомиров
ספר הנביא מיכה – פירוש מדעי לטקסט
הערות מלומדים ניתנות בסוגריים לאחר כל פסוק.
פרק 1
1 דבר ה' אשר בא אל מיכה מורפיתין בימי יותם אחז וחזקיהו מלכי יהודה ואשר נתגלה אליו על שומרון וירושלים. (יש הצעה מילולית מצד הכומר המהפנט. אולי זו הכנסה מאוחרת יותר. אנו למדים ממנה שמיכה חי תחת אותם מלכים כמו ישעיהו, כלומר משנת 750 עד 790 לפנה"ס בערך, ומיכה היה מ- מורשת, עיירה קטנה בדרום מערב ליהודה, בשכונה של העיר הגדולה יותר של לאשיש. אדמות אלה סבלו מאוד מהפשיטות של שבטים שכנים, ובמיוחד במהלך הקמפיין של סנאצ'ריב נגד פלסטין בשנת 701: הם נלכדו, נבזזו, וחלק גדול מאוכלוסייתם נלקח בשבי מיכה, לכן, בניגוד לישעיהו מהבירה, היה "פרובינציאלי", מה שעשוי להסביר בחלקו מדוע הוא רואה בירושלים מרכז החטאים (א' ה'; ג' י') ו מנבא שירושלים תהפוך לערימת חורבות, ואילו ישעיהו, להיפך, ניבא שירושלים תישמר כ"עיר צדקה, בירה נאמנה" (ישעיהו א' 26).
2 שמעו, כל העמים, הקשיבו, הארץ וכל הממלא אותה! יהי ה' אלוהים עד נגדך ה' מבית מקדש קדשו! (פנייה אל הצאן. במקביל לישעיהו הטיף ביהודה נביא נוסף, שגם נאומיו נכללו בברית הישנה. שמו היה מיכה או מיכה).
3 כי הנה ה' יוצא ממקומו ויורד ודורך על בומות הארץ – (לבמות היה מעמד "קדוש").
4 וההרים יתמוססו תחתיו, העמקים יתפרקו כשעווה מאש כמים הנובעים מהתלול. (אלוהים מסוגל להכל).
5 כל זה על רשע יעקב על חטא בית ישראל. ממי רשעתו של יעקב? זה לא מהשומרון? מי [סידר] גבהים ביהודה? זה לא ירושלים? (החוטאים הם תושבי שומרון וירושלים כאחד).
6 על כן אעשה את שומרון לחורבות בשדה מקום לגידול ענבים; אשליך את אבניו אל העמק, ואשש את יסודותיו. (נפילת השומרון הקרבה).
7 כל אליליה ישברו, וכל מתנות נואפיה ישרפו באש, ואת כל אליליה אשמיד, כי היא עשתה אותם ממתנות נואפים, והם יהפכו למתנות נואפים. (אלילי האלילים שקיבלו מתנות נואפים יושמדו.)
8 על זה אבכה ואבכה, אלך כגזול וערום, מיילל כתנים, ובכה כיענה, (השוואה לבהמה).
9 כי תבוסתה כואבת, היא הגיעה ליהודה, היא הגיעה אפילו לשערי עמי, אפילו ירושלים. (לשער היה מעמד "קדוש").
10 אל תודיעו בגת, אל תצעקו שם בקול; אבל בכפר עפרה התכסה באפר. (בכי, פיזור אפר על הראש – הבעת צער).
יא זזו יושבי שפיר עירומים בושה; היושב בזאן לא יברח; בכי בכפר אצ"ל לא יאפשר לך להישאר שם. (הצעה ליישוב מחדש, שכן הגיעה תקופה קשה).
12 תושבת מרתא מתאבלת על טובתה כי ירד אסון מאת ה' בשערי ירושלים. (אסון ביהודה).
יג, רתמו למרכבת הצום, יושבי לכיש; אתה התחלת חטא בת ציון, כי נראו לך פשעי ישראל. (חטאים, פשעים מילאו את ישראל).
14 על כן תשלח מתנות למורשת גת; אבל ערי אכזיב יהיו תרמית למלכי ישראל. (ספירה של ישובים שונים שתושביהם מתנהגים אחרת בזמנים קשים).
15 אביא לך יורש אחר, אשת מורש; זה ילך לאודולם, תהילת ישראל. (ספירה של ישובים שונים שתושביהם מתנהגים אחרת בזמנים קשים).
טז סָרוּ אֶת שַׂעֲרֶיךָ, קְצַר אֶת שַׂעֲרֶיךָ, אֶת-בָּנֶיךָ אֲהוּבֵיךָ; הרחיב את קרחתך בגללם, כמו של נשר נשר, כי יגלו ממך. (לשיער היה מעמד "קדוש". הכוונה היא לנץ הטלה הגדול, שראשו וצווארו קירחים ומכוסים בפוך, תכונה שאינה משותפת לאף אחד מגזעי הנשרים).
פרק 2
1 אוי למזממי עוון וזומם מעשי רע במיטתם אשר עושים בבקר בעלות השחר כי יש כוח בידם. (הנביא מרשיע את יהודה וישראל בחטאיהם וקורא לתיקון, מנחם ומאיים כאחד).
2 הם חפצים בשדות ולוקחים אותם בכוח, בתים ולוקחים אותם; הם גוזלים איש ואת ביתו, בעל ונחלתו. (הנביא מרשיע את יהודה וישראל בחטאיהם וקורא לתיקון, מנחם ומאיים כאחד).
